למה להיות "שפן נסיונות"?

בדיקת ה-MOXO כגורם משמעותי בסוגיית הטיפול ברטלין

מאת אפרת פייס-אבירם, מרפאה בעיסוק ומדריכת הורים, מרכז רפואי פייס, גדרה.
ברצוני להציג בפניכם תאור המקרה של ל', נער בן 14, אשר הגיע אלי לבדיקת MOXO עקב קשיים רבים, בעיקר בתחום האקדמי. ל' הינו נער מחונן, דובר עברית ואנגלית ברמת שפת אם, בעל כישורים מתמטיים יוצאי דופן ויכולות אנליטיות מצויינות. עפ"י דווח ההורים ל' אינו מממש את הפוטנציאל הטמון בו ומתקשה לעמוד בדרישות ביה"ס. הדבר גורם לתסכול רב אצל ההורים והן אצל ל'. בנוסף, ל' מתואר כנער מעט חרדתי עם נטיה ל"מצבי רוח". עפ"י דווח המורה, ל' הינו תלמיד "מאתגר" כיוון שדרכי העבודה ופתרון הבעיות שלו שונות משל שאר התלמידים, לדוגמה: הוא נוהג לפתור בעיות מתמטיות בדרכים יצירתיות השונות משיטת הלימוד המקובלת. ל' אינו מכין שעורי כלל ובמבחנים קשה לתת לו את הציונים המגיעים לו על אף יכולותיו המתמטיות הגבוהות כיוון שלא פותר בעיות כמקובל. במבדק MOXO ראשון אשר ערכתי לו, התקבלו התוצאות הבאות:

 

 

 

ניתן לראות כי בשלושת המדדים A(קשב), T (תזמון) ו-H (היפראקטיביות), הביצוע תקין ונורמטיבי. במדד ה- I (אימפולסיביות) הביצוע מחוץ לטווח הנורמה כלומר, ל' מתקשה לבצע פעולת עיכוב (אינהיביציה) ולווסת את תגובותיו לאורך המבדק, הוא נוטה להגיב מהר ללא הפעלת שיקול דעת מספיק. מגרף הביצוע עלה כי דפוס זה מחמיר כאשר קיים עומס מסיחים מכל סוג.
במבדק נוסף אשר נערך תחת השפעת קונצרטה, המבדק הניב תוצאות דומות למבדק הראשון ונראה כי הקונצרטה אינה מיטיבה את תפקודו של ל'.
במבדק נוסף אשר הפעם נערך תחת השפעת רטלין, התקבלו התוצאות הבאות:

 

 

 

כפי שניתן לראות הריטאלין השפיע לרעה על הביצוע אפילו לעומת ביצוע ללא תרופה כלל. הביצוע הנמוך במדד ה-I נשמר ואליו נוספו ביצועים חריגים לעומת הנורמה במדדים H (היפראקטיביות) ו- T (תזמון).
משמעות הממצאים הינה שהריטאלין גרם לתנועתיות יתר משמעותית אצל ל' ופגעה בתפקודו, בנוסף הרטלין גרם לל' לבצע את המטלה באופן פחות מתוזמן ובאיטיות גדולה יותר. מגרף הביצוע גם עלה כי ל' היה רגיש יותר למסיחים השונים ברקע.
בנוסף, ל' דיווח גם על תחושות פיסיות זרות ולא נעימות כגון כאב ראש ורעד קל. הפניתי את ל' לייעוץ פסיכיאטרי על מנת לבחון חלופות טיפוליות.

בזכות ה-MOXO נמנע מל' שימוש ברטלין לתקופת נסיון לצורך "הסתגלות", כפי שמומלץ פעמים רבות ע"י רופאים, זאת על מנת לצפות ולקוות לשיפור תפקודי על אף התחושות הפיזיות הרעות.
'ביצוע המבדקים הנוספים תוך שימוש בתרופות איפשר לקבוע את יעילותן ומידת התאמתן וחשף את העובדה כי הרטלין פוגע בתפקודיו של ל'.
ההורים נותרו עם תחושת ביטחון בשל היכולת להמשיך ולבדוק יעילות תרופות דומות בעתיד, במידה ויבחרו בכך.

 

[contact-form-7 id="4380" title="Popup exit heb"]

[contact-form-7 id="4379" title="Popup exit eng"]