"בר היתה מהבנות השקטות בכתה.
חולמנית, זאת שיושבת ומציירת תוך כדי שיעור. היא לא הפריעה ולא הטרידה אף אחד. גם לא את המורות. ובגלל זה,אף אחד לא חשב שיש לה הפרעת קשב.
אני חושבת שזה בגלל שכשחושבים על הפרעת קשב וריכוז בדרך כלל, רואים את הבנים ההיפראקטיבים, אלה שמפריעים, שלא מפסיקים לזוז, שמשגעים את המורים בשיעורים, וחולמנות שקטה, לא מצטיירת ככזאת. לי היה ברור כל השנים שיש פער עצום בין היכולות של הילדה ובין ההצלחות שלה.
בר מדהימה: נבונה, חכמה. מוזיקאית מחוננת. יכולה לשבת שעות ליד הפסנתר ולהתאמן. אבל מצד שני, כשעכשיו אני חושבת על זה, היא ממש לא אהבה את שיעורי הנגינה עצמם. עד היום היא גם לא אוהבת ללמוד יצירות מקריאת תווים, דרך הלימוד העדיפה עליה, ולא משנה מה היא לומדת, זאת הדרך העצמאית. לבד. בשקט שלה.
הלכנו לאבחון הפרעות קשב וריכוז, עשינו מבחן טובה ובמבחן היא יצאה תקין. ללא הפרעת קשב. המשכנו לנוירולוג , שם ענינו על שאלונים של הורה – מורה ושם וגם שם לא היה אבחון חד משמעי. אני חושבת שדרך הביטוי של ההפרעה אצל בר, היה מאד מבלבל: מצד אחד היא יכולה לשבת שעות מול הטלויזיה, או לנגן בפסנתר, אז את חושבת – בסדר, אז בטוח אין לה בעייה של קשב ולא של ריכוז, אבל מהצד השני, ההישגים שלה בבית הספר ממש לא שיקפו את היכולות האינטלקטואליות שלה, יכולות ניהול הזמן שלה הם "קצת" בעייתיות ולא לדבר על ארגון: חדר, תיק ובכלל.
לפני שנתיים שמעתי על מבדק ה-MOXO. בגלל שהיה מדובר במבדק ממוחשב ובעלות סבירה, חשבתי שכדאי שבר תעבור אותו. כי בתכלס, עדיין חיפשתי תשובות. ובפעם הראשונה אחרי שראיתי את התוצאות, פשוט הבנתי. גם ראיתי במו עיניי וגם קיבלתי שם ל"דבר הזה" שידעתי שהוא קיים, אבל עד היום לא רק שלא נתנו לזה שם, אלא גם אף אחד לא דיבר איתי במושג כל כך פשוט שהסביר את הכל. הפרעת הקשב של בר באה לידי ביטוי ביכולת התזמון שלה (במבדק ה-MOXO קוראים לזה T = TIMING). יש לה קושי גדול (קוגנטיבי) לבצע מטלות מוגדרות בזמן נתון. בגלל זה לדוגמא, בכתה היא היתה חולמנית, לא כי היא לא היתה קשובה. היא חלמה כי המורה רצה מהר עם החומר וברגע שהיא איבדה אותה, היא פשוט התחילה לצייר ולחלום. בגלל זה היא גם לא אהבה את שיעורי הפסנתר, כי היא היתה אמורה שוב, לבצע משימות שלא מותאמות לזמן הפנימי שלה. בגלל זה אין לה בעייה לראות שעות טלויזיה או לנגן שעות בפסנתר, כי אלה דברים שהיא עושה בזמן שלה ולא דורשים ממנה לעמוד בזמנים מוכתבים ע"י מישהו אחר.
כשמקבלים את התוצאות של ה- MOXO ורואים את גרף ההתנהלות, הכל נראה פתאום כל כך הגיוני: וכשחושבים על זה לעומק, לבעיית התיזמון של בר יהיה ביטוי בכל ההתנהלות שלה לאורך כל החיים. ככה היא בנויה, ומכיון שפתאום היה פשוט מאד גם לי וגם לבר להבין את זה, ההתמודדות הפכה קלה יותר. אם פעם הייתי יכולה לטפס על הקירות מרוב עצבים על זה שהחדר שלה לא מסודר, או איך היא שוכחת דברים כשיוצאים מהבית, או אפילו בנושא של הדרישות הלימודיות שלי ממנה, היום מפלס העצבים ירד: כי גם אני יודעת שהיא לא עושה את זה בכוונה (ופעם ממש חשבתי שזה בכוונה) וגם, כי אני יודעת שהיא באמת לא מודעת לזה. אני שמחה שעשינו את ה-MOXO כי האפשרות שקיבלנו לשים אצבע על הבעייה חוסכת הרבה תסכול והרבה עצבים ומאפשרת התמודדות נכונה יותר, מנקודה של ידע וחוזק."