זה לא שהוא לא אהב ללמוד, הוא פשוט לא הצליח להתרכז או להבין על מה המורה מדברת. די מהר בסביבות כיתה ג' המורה הכריזה כי היא מעבירה אותו לכיתה טיפולית. בשיחות של צוות בית הספר עם הוריו, באסיפות ההורים ובתעודות המסר הקבוע היה "לילד יש פוטנציאל, אך הוא אינו ממצה אותו". הוריו לקחו אותו לפסיכולוג בניסון להבין מהיכן נובע הקושי, מדוע יואב אינו לומד, מדוע הוא אינו משתלב. אביו של יואב ניסה לחבר אותו לאחר שעות הלימודים לתחומים טכניים וליצירה, שם הצליח יואב לחוות תחושת הצלחה.
גיל 24. חברתו של יואב שואלת אותו, כיצד בחור מוכשר כמותו לא יודע לקרוא ולכתוב אנגלית ומציעה שילך לעשות אבחון במכון בתל אביב. יואב מוצא את עצמו לאחר אבחון יושב מול אשת מקצוע אשר שואלת אותו: איך אתה חי עם עצמך? איך עשית צבא? איך אתה נמצא בזוגיות? ואז מסבירה לו: "אתה כנראה סובל מ-ADHD – הפרעת קשב וריכוז". שבוע לאחר מכן, נשלח יואב לבצע מבדק ממוחשב בבית חולים שערי צדק. 5 דקות אחרי תחילת המבדק יואב כבר חסר סבלנות, מרגיש שהוא צריך לקום ולזוז. הוא עושה מבדק נוסף לאחר נטילת רטלין ובסופו הוא מקבל מרשם לרטלין, יואב מחליט לא לקחת את התרופה.
גיל 37, בסיום של ראיון עבודה למשרת מנהל אזור בחברת אבטחה, שואל המנהל את יואב: "תגיד, יכול להיות שאתה סובל מהפרעת קשב וריכוז? מסתבר שגם לבנו של המנהל יש ADHD. "יש כדור שיכול לעזור לך, אם תיקח, תוכל להגיע רחוק". לאחר הראיון יואב מחליט שהוא מנסה. התחושה שלו היא שהכדור עושה עבודה טובה. פתאום הוא מוצא את עצמו מתחיל משימה ואף מסיים אותה.
במהלך חייו יואב החליף לא מעט עבודות מתוך תחושה של מיצוי עצמי מאד מהיר. כיום, בגיל 45, נוטל יואב קונצרטה מעת לעת לפני משימות חשובות כחלק מהטיפול בהפרעת הקשב שלו. יואב מנהל בחברת בנייה גדולה ומתעסק בתחומים טכניים בהם הוא חזק, הוא מוביל ומנהל אנשים, תמיד בגובה העיניים ובנעימות. יואב גרוש ואב לילדה, נמצא במערכת זוגיות חדשה מזה כשלוש שנים, מצליח להצטיין בתחומו עם הכרה מאד ברורה כי להפרעה ממנה הוא סובל יש צדדים חיוביים ושליליים בחיים.
המסר שלו לאותם מבוגרים הסובלים מקשיים כל חייהם בתחום הקשב והריכוז הוא שאפשר גם אחרת. "דבר ראשון זה להאמין בעצמך. תמיד לחשוב שאתה מסוגל ליותר וגם אם אתה לא מסוגל ליותר…. תנסה. הדבר הכי גרוע שיכול להיות זה שתחזור חזרה למשבצת המוכרת שלך" אומר יואב.
דבר נוסף הוא שברגע שמגיעים לשלב הטיפול, אפשר לנסות ולהתמודד עם אתגרים מהם אנשים עם קשיי קשב מנסים להתרחק כל חייהם…. אין זמן טוב יותר מאשר ההווה בלנסות ולעצב את זהותנו האישית. זה אף פעם לא מאוחר מדי.